ישעיהו, פרק ס״ג, פסוק ט׳

כאשר ישראל סובלים בגלות ה' שותף מלא לכאבם, ולכן בְּכָל צָרָתָם לוֹ צָר, ויש המפרשים שהוא אינו מאריך את עונשם וממהר להושיעם כך שלא צָר להם כפי שהיה ראוי באמת. בתחילה וּמַלְאַךְ פָּנָיו הוֹשִׁיעָם באמצעות שליח או השגחה נסתרת בטבע שהעניקו הצלה זמנית, אך בסופו של דבר בְּאַהֲבָתוֹ וּבְחֶמְלָתוֹ הוּא גְאָלָם בכבודו ובעצמו גאולה שלמה שאין אחריה שעבוד. ישועה ישירה זו נובעת מאהבתו למעלותיהם ומחמלתו על חולשתם ושברון לבם. לאורך כל הדורות ה' תומך בעמו, וַיְנַטְּלֵם בכך שהוא נושא את עולם ומרים אותם מתוך הצרה, וַיְנַשְּׂאֵם אל עבר כבוד ומעמד רוחני גבוה כָּל יְמֵי עוֹלָם.