ישעיהו, פרק ס״ג, פסוק י״א

בזמנים של משבר וגלות עמוקה, העם וַיִּזְכֹּר את העבר המפואר, אם כי יש המייחסים זיכרון זה לה' או לאומות העולם התוהות על מצבם. מתוך הצרות עולה הגעגוע לימי מֹשֶׁה עַמּוֹ, בין אם הכוונה למנהיג ולעמו יחד, לתקופה שבה נשלח אליהם, או למי שמושה ומציל את העם מן המים. מתוך הכאב פורצת הזעקה אַיֵּה הַמַּעֲלֵם מִיָּם, תהייה כואבת היכן נמצא ה' שעשה להם ניסים בים סוף או היכן מנהיגם. קריאה זו מחפשת אֵת רֹעֵי צֹאנוֹ, בין אם מדובר במשה לבדו ובין אם בהנהגה כולה כמשה ואהרן והנביאים. לבסוף מהדהדת השאלה אַיֵּה הַשָּׂם בְּקִרְבּוֹ אֶת רוּחַ קָדְשׁוֹ, המבטאת את חסרון רוח הנבואה שהושמה בעבר בקרבו של משה או בתוך עם ישראל כולו.