קרה לכם פעם שהייתם בתקופה קשה, ופתאום נזכרתם בימים טובים יותר והתגעגעתם אליהם מאוד? זה בדיוק מה שקורה לעם ישראל. כשהעם נמצא בגלות, רחוק מהבית ובזמן של משבר, עולה מתוכו זעקה של געגוע. מתוך הקושי, העם וַיִּזְכֹּר את ימי העבר המפוארים. הם נזכרים בתקופה של מֹשֶׁה עַמּוֹ, הימים המיוחדים שבהם משה רבנו הנהיג את עם ישראל. מתוך הכאב והגעגוע, הם שואלים: אַיֵּה הַמַּעֲלֵם מִיָּם? כלומר, איפה ה' שעשה לנו ניסים כל כך גדולים והעלה אותנו בבטחה מתוך ים סוף, ולמה הוא לא עושה לנו ניסים כאלה גם היום? הם גם מתגעגעים למנהיג שלהם, אֵת רֹעֵי צֹאנוֹ, הרי זה משה רבנו ששמר ודאג לעם ישראל ממש כמו שרועה מסור דואג לכבשים שלו. ולבסוף, הם תוהים אַיֵּה הַשָּׂם בְּקִרְבּוֹ אֶת רוּחַ קָדְשׁוֹ, היכן ה' שבעבר השרה עלינו את השכינה ונתן לנו את רוח הנבואה. זוהי תפילה מרגשת של עם שמבקש לחזור לימים שבהם ה' היה קרוב אליו בגלוי.
ישעיהו, פרק ס״ג, פסוק י״א
וַיִּזְכֹּ֥ר יְמֵֽי־עוֹלָ֖ם מֹשֶׁ֣ה עַמּ֑וֹ אַיֵּ֣ה ׀ הַֽמַּעֲלֵ֣ם מִיָּ֗ם אֵ֚ת רֹעֵ֣י צֹאנ֔וֹ אַיֵּ֛ה הַשָּׂ֥ם בְּקִרְבּ֖וֹ אֶת־ר֥וּחַ קׇדְשֽׁוֹ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.