בשעת הגאולה ה' מחפש כביכול זכות בעם ישראל שתצדיק את הישועה, אך מתברר כי בני הדור אינם זכאים, ועל דרך המשל נאמר וְאַבִּיט וְאֵין עֹזֵר. לנוכח היעדר הזכויות ה' ניצב בתמהון ובשתיקה במצב שבו וְאֶשְׁתּוֹמֵם וְאֵין סוֹמֵךְ, שכן אין בנמצא צדיק שיתפלל בעד העם או גורם שיסייע במלאכת הנקמה באומות. מאחר שאין מי שיעזור, הישועה יוצאת אל הפועל אך ורק בזכות גבורתו וכוחו העצמי של ה', ועליהם הוא מצהיר וַתּוֹשַׁע לִי זְרֹעִי. במקום זכויות אנושיות, הכעס הגדול של ה' על האומות שהרעו לישראל יותר ממה שנגזר עליהם הוא שמעורר אותו להיפרע מהם ומשמש כמשענת לגאולה, ולכן נאמר וַחֲמָתִי הִיא סְמָכָתְנִי.
ישעיהו, פרק ס״ג, פסוק ה׳
וְאַבִּיט֙ וְאֵ֣ין עֹזֵ֔ר וְאֶשְׁתּוֹמֵ֖ם וְאֵ֣ין סוֹמֵ֑ךְ וַתּ֤וֹשַֽׁע־לִי֙ זְרֹעִ֔י וַחֲמָתִ֖י הִ֥יא סְמָכָֽתְנִי׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.