ישעיהו, פרק ס״ד, פסוק ב׳

קרה לכם פעם שקיבלתם הפתעה עצומה שבכלל לא חלמתם עליה? הנביא פונה אל ה' ונזכר בניסים הגדולים שהתרחשו בעבר, כמו ביציאת מצרים. הוא אומר לה' שבַּעֲשׂוֹתְךָ נוֹרָאוֹת לֹא נְקַוֶּה, כלומר, עשית לנו דברים מפליאים וגדולים שבכלל לא ציפינו להם, כי העם הרגיש שעדיין אינו ראוי לניסים כאלה. מתוך הזיכרון הזה, הנביא שואל שאלה כואבת מהלב: אם פעם עשית למעננו פלאים מבלי שבכלל חיכינו להם, למה דווקא עכשיו, כשאנחנו כל כך מצפים ומקווים לעזרה שלך, אנחנו לא זוכים לראות אותה? בהמשך, הנביא מזכיר את הרגע המיוחד של קבלת התורה בהר סיני ואומר יָרַדְתָּ מִפָּנֶיךָ הָרִים נָזֹלּוּ. כשה' ירד אל ההר, ההרים רעדו כל כך מרוב יראה וכבוד עד שהם נמסו, וכאילו טיפטפו זיעה מרוב התרגשות מנוכחותו של ה'.