כאשר ה' חולל בעבר ניסים עצומים ביציאת מצרים, היו אלו נוֹרָאוֹת פלאיות שאותן לֹא נְקַוֶּה, שכן העם לא ציפה להן עקב תחושה שאינו ראוי או חוסר הרגל, וטרם הבין שניסים אלו יהוו פתח לגאולה עתידית. מתוך עבר זה עולה טענת הנביא: אם בימי קדם ה' עשה פלאים מבלי שהעם ציפה לכך, מדוע דווקא עתה, כשהעם מכיר את גבורותיו ומייחל להתערבותו, הוא אינו פועל. שיא אותה התגלות קדומה התרחש במעמד הר סיני, אליו יָרַדְתָּ מתוך ענווה כדי לתת את התורה. באותו מעמד, מִפָּנֶיךָ הָרִים נָזֹלּוּ, כלומר ההרים נמסו או כביכול נטפו זיעה מרוב פחד ואימה.
ישעיהו, פרק ס״ד, פסוק ב׳
בַּעֲשׂוֹתְךָ֥ נוֹרָא֖וֹת לֹ֣א נְקַוֶּ֑ה יָרַ֕דְתָּ מִפָּנֶ֖יךָ הָרִ֥ים נָזֹֽלּוּ׃ {ס}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.