יצא לכם פעם להיות רחוקים מאוד מהבית ולהרגיש געגוע חזק? תארו לעצמכם שדווקא ברגע הזה אתם מקבלים הבטחה שמישהו שומר עליכם ויחזיר אתכם למקום הבטוח שלכם. זה בדיוק מה שה' מבטיח לעם ישראל שנמצאים רחוק בגלות. ה' אומר להם וְשַׂמְתִּי עֵינִי, כלומר הוא ישגיח עליהם לטובה וישמור עליהם גם כשהם בארץ זרה. לאחר מכן הוא מבטיח וַהֲשִׁבֹתִים, הוא יחזיר אותם חזרה אל ארץ ישראל, הבטחה שבאמת התקיימה כשעם ישראל חזר לארץ בתקופת בית המקדש השני.
כדי להראות להם שהפעם החזרה תהיה קבועה ויציבה, ה' נותן להם הבטחה כפולה. קודם כל הוא אומר וּבְנִיתִים וְלֹא אֶהֱרֹס. מכיוון שהאנשים בגלות כבר עברו את הצרה וקיבלו את העונש שלהם, מעכשיו מצפה להם רק בנייה והתחלה חדשה עם החזרה לירושלים, וזה שונה מהאנשים שנשארו בירושלים ועדיין עומדים בפני תקופה קשה. בסוף, ה' מוסיף ואומר וּנְטַעְתִּים וְלֹא אֶתּוֹשׁ. המילה אֶתּוֹשׁ פירושה לעקור. ה' מבטיח שהוא יטע אותם בארץ כמו עץ חזק שלא ייעקר לעולם. ההבטחה הזו בעצם חוזרת על רעיון הבנייה במילים אחרות, במטרה לחזק את ההבטחה ולתת להם ביטחון.