ירמיהו, פרק כ״ח, פסוק א׳

באותה שנה שבה הניח ירמיהו עול על צווארו לאות השתעבדות לבבל, פרץ עימות פומבי בינו לבין נביא השקר חֲנַנְיָה בֶן־עַזּוּר הַנָּבִיא. מועד האירוע מתואר במילים וַיְהִ֣י בַּשָּׁנָ֣ה הַהִ֗יא, ומצוין באופן כפול גם כבְּרֵאשִׁית֙ מַמְלֶ֙כֶת֙ צִדְקִיָּ֣ה וגם כבַּשָּׁנָה֙ הָרְבִעִ֔ית. מתח זמנים זה מלמד כי מדובר בשנה הרביעית למלכות צדקיהו שבה זכה לסמכויות מלוכה חדשות, או לחלופין מתייחס למניין שנות השמיטה, נתון שיחד עם ציון הזמן בַּחֹ֖דֶשׁ הַחֲמִישִׁ֑י, הלוא הוא חודש אב, רומז על החורבן העתידי. באותו מעמד הציג חנניה את משאלות לבו כדבר ה', בין אם בעקבות חלום שפירש בטעות כנבואת אמת, ובין אם מתוך מסקנה שגויה שהסיק מנבואותיו של ירמיהו על מפלת עמים אחרים.