תקופה סוערת ומלאת תהפוכות פוליטיות ורוחניות פוקדת את ממלכת יהודה רגעים לפני חורבנה. במרכז המאבק ניצבת שאלת הכניעה לאימפריה הבבלית, כאשר נביא האמת ונביא השקר מתעמתים פנים אל פנים אל מול העם וההנהגה.
האירוע מתרחש וַיְהִי בַּשָּׁנָה הַהִיא, אותה שנה שבה ירמיהו הניח על צווארו מוטות ועול כדי להמחיש את הצורך להשתעבד לשלטון בבל [רד"ק, שטיינזלץ, רש"י]. תזמון האירוע מציג סתירה לכאורה, שכן הוא מתואר כמתרחש בְּרֵאשִׁית מַמְלֶכֶת צִדְקִיָּה אך מיד לאחר מכן נאמר כי זה קרה בַּשָּׁנָה הָרְבִעִית. הפרשנים מציעים מספר דרכים ליישב מתח זמנים זה. גישה אחת מסבירה כי אכן מדובר בשנה הרביעית למלכות צדקיהו, אך היא נחשבת כ"ראשית" משום שבאותה שנה נסע צדקיהו לבבל וקיבל מנבוכדנצר סמכויות שלטון מורחבות על המלכים השכנים, כך שעבורו זו הייתה התחלה של תקופת מלוכה חדשה [רש"י, רד"ק].
לעומת זאת, יש המפרשים כי האירוע התרחש בשנתו הראשונה של צדקיהו, והציון "בשנה הרביעית" אינו מתייחס לשנות מלכותו אלא למניין שנות השמיטה. ציון זה, יחד עם האזכור שזה קרה בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי – הוא חודש אב [שטיינזלץ] – נועד לרמוז על העתיד להתרחש: חורבן הבית בחודש אב, במוצאי שנת שמיטה [מצודת דוד, רד"ק]. גישה שלישית טוענת כי השנה הרביעית מתייחסת בכלל למלכותו של המלך הקודם, יהויקים. באותה שנה מינה נבוכדנצר את צדקיהו ליורש עצר, ולכן תקופה זו נחשבת כראשית מעורבותו של צדקיהו במלוכה [מלבי"ם]. גישה שונה לחלוטין מפרידה את הפסוק לשני זמנים נפרדים: ה"ראשית" מתייחסת לנבואות העול של ירמיהו שהתרחשו בתחילת המלכות, ואילו "השנה הרביעית" היא הזמן המאוחר יותר שבו קם חנניה וחלק על דבריו באופן פומבי [אברבנאל].
מבחינה לשונית, המילה מופיעה בכתיב בשנת ונקראת בַּשָּׁנָה. המשמעות של שתיהן זהה, אלא שהכתיב הוא בצורת סמיכות למספר שאחריו, והקרי הוא בצורת מילה נפרדת [רד"ק].
באותו מעמד פומבי קם חֲנַנְיָה בֶן־עַזּוּר הַנָּבִיא. חנניה היה נביא שקר [רד"ק], ומתעוררת השאלה כיצד הגיע לנבא את נבואתו. מסורת אחת מסבירה כי חנניה שמע את ירמיהו מנבא על קריסתה של עילם, והסיק מכך בקל וחומר: אם עילם, שרק סייעה לבבל, נופלת, קל וחומר שהאימפריה הבבלית עצמה עתידה ליפול במהרה [רש"י, אברבנאל]. מנגד, יש הסבורים כי חנניה לא פעל מתוך חישוב לוגי, אלא חלם חלום פשוט שנבע מדמיונו האישי. טעותו החמורה, שעליה נענש, הייתה שלא ידע להבחין בין חלום רגיל לבין נבואת אמת, והציג את משאלות לבו כדבר ה' [אברבנאל].