העימות בין הנביאים מגיע לנקודת הכרעה, כאשר ירמיהו פונה אל חנניה באופן נחרץ וחריף הרבה יותר ומטיח בו ישירות כי ה׳ מעולם לא שלח אותו. כאשר הוא מאשים אותו כי הבטיח את העם על שקר, הכוונה היא שחנניה גרם לעם לבטוח ולהישען על הבטחת שקר [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ].
ירמיהו, פרק כ״ח, פסוק ט״ו
וַיֹּ֨אמֶר יִרְמְיָ֧ה הַנָּבִ֛יא אֶל־חֲנַנְיָ֥ה הַנָּבִ֖יא שְׁמַֽע־נָ֣א חֲנַנְיָ֑ה לֹא־שְׁלָחֲךָ֣ יְהֹוָ֔ה וְאַתָּ֗ה הִבְטַ֛חְתָּ אֶת־הָעָ֥ם הַזֶּ֖ה עַל־שָֽׁקֶר׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.