ירמיהו, פרק כ״ח, פסוק י״ז

מותו של חנניה התרחש בחודש השביעי, כחודשיים בלבד לאחר העימות שבו שבר את המוטה מעל צווארו של ירמיהו [ביאור שטיינזלץ].

הצירוף של המילים בשנה ההיא יחד עם בחודש השביעי מעורר קושי כרונולוגי, שכן החודש השביעי (תשרי) מציין את תחילתה של שנה חדשה, ואם כן כיצד ייתכן שמת באותה השנה שניבא ירמיהו?

ליישוב קושי זה מוצגות שתי גישות. הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים, הנשענת על דברי חז"ל, מסבירה כי חנניה אכן מת בסופה של אותה השנה, בערב ראש השנה. אולם, מתוך כוונה להציג את נבואתו של ירמיהו כשקרית, הוא ציווה על בניו ובני ביתו להעלים את דבר מיתתו באותו היום, ולהוציא אותו לקבורה רק לאחר ראש השנה, בתוך החודש השביעי [רש"י, רד"ק, מצודת דוד]. מובא כי כוונתו הנסתרת של ירמיהו מראש הייתה שחנניה ימות בשנה אחת וייקבר בשנה האחרת, אך הוא לא אמר זאת במפורש כדי שהנבואה תוכל לעמוד למבחן בעיני העם [רד"ק].

מנגד, על פי פשט הכתובים, אין כל סתירה ואין צורך בפירוש זה. כאשר ירמיהו ניבא שחנניה ימות "השנה", הוא לא התכוון לשנת הלוח המסתיימת בסוף חודש אלול, אלא לפרק זמן של שנה שלמה, קרי שנים עשר חודשים מיום הנבואה. לכן, מותו בחודש השביעי התרחש בתוך מסגרת הזמן של שנת הנבואה [רד"ק].