ההבטחה להשבת כלי בית ה' מוגדרת בזמן מדויק וביעד ספציפי. הביטוי בְּעוֹד מציין את סוף התקופה, כלומר בסיומן של שתי השנים [מצודת דוד, מצודת ציון]. הצירוף שְׁנָתַיִם יָמִים מורכב ממילים נרדפות, שכן גם המילה יָמִים משמעותה המקראית היא שנה (כפי שמופיע בדיני מכירת בית: "ימים תהיה גאולתו"). השימוש בשתי מילים בעלות משמעות זהה נועד לכפול את הדבר לשם חיזוק, בדומה לביטויים מקראיים אחרים כדוגמת "אדמת עפר" [מצודת ציון].
הכלים המושבים יוחזרו אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה, ביטוי המכוון במדויק אל בית המקדש [ביאור שטיינזלץ]. מהיבט המסורת והנוסח של הפסוק, המילה וַיְבִיאֵם נכתבת בכתיב מלא עם האות יו"ד, כפי שמופיע ברוב כתבי היד והדפוסים המדויקים [מנחת שי].