תארו לעצמכם שלקחו מכם משהו מאוד יקר וחשוב, ומישהו מבטיח לכם שהוא יחזור אליכם בדיוק בזמן מסוים. כאן יש הבטחה מרגשת שכלי בית ה' שנלקחו יחזרו חזרה, וההבטחה הזו מאוד מדויקת. המילה בְּעוֹד אומרת לנו שזה יקרה בדיוק בסוף התקופה, כלומר ברגע שיסתיימו שתי השנים.
כדי להדגיש את הזמן, הכתוב משתמש בביטוי שְׁנָתַיִם יָמִים. בתנ"ך גם המילה "ימים" יכולה לתאר שנה שלמה, והשימוש בשתי מילים דומות נועד לחזק את ההבטחה, כדי שיהיה ברור לגמרי שמדובר בשנתיים. ולאן הכלים יחזרו? אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה, כלומר, הם יחזרו בדיוק אל בית המקדש, המקום שאליו הם באמת שייכים.