הכרזה זו מציבה חזון של גאולה מיידית ושחרור משעבוד, כמשקל נגד לנבואות החורבן. הדברים נאמרים בשם ה' כהיפוך מוחלט למעשיו ולנבואותיו של ירמיהו, אשר עשה לעצמו באותה עת מוסרות ומוטות כדי לסמל את ההכרח שבהשתעבדות [מלבי"ם].
הקביעה שָׁבַרְתִּי אֶת־עֹל משמעותה קץ מוחלט לכוחו של השלטון הבבלי, כך שמלך בבל לא ימשול עוד ולא יוכל להמשיך ולשעבד אחרים [מצודת דוד]. נבואה זו מציגה את שבירת העול כעובדה מוגמרת שכבר התרחשה בהווה על ארץ יהודה, ומבטיחה כי בתוך שנתיים ימים יישבר עולו של מלך בבל גם מעל גולי יהודה שכבר נמצאים בבבל [מלבי"ם].