תארו לעצמכם שמישהו מבטיח לכם משהו שממש הייתם רוצים שיקרה, אבל מתברר שהוא פשוט המציא את זה. באותם ימים, ממלכת יהודה נמצאת בתקופה מבלבלת ומתוחה מאוד מול האימפריה החזקה של בבל. כדי להסביר לעם מה עליהם לעשות, ירמיהו נביא האמת מסתובב עם מוטות עץ כבדים על הצוואר שלו, כדי להמחיש שצריך להיכנע לשלטון הבבלי.
הסיפור שלנו קורה וַיְהִי בַּשָּׁנָה הַהִיא, בדיוק באותה שנה שבה ירמיהו הסתובב עם המוטות. הזמן המדויק מתואר בתור בְּרֵאשִׁית מַמְלֶכֶת צִדְקִיָּה ומיד אחר כך מוסבר שזה קרה בַּשָּׁנָה הָרְבִעִית. איך שנה יכולה להיות גם ההתחלה וגם השנה הרביעית? ההסבר הפשוט הוא שזו באמת הייתה השנה הרביעית למלכותו של המלך צדקיהו, אבל באותה שנה הוא נסע לבבל וקיבל סמכויות וכוח רב, ולכן בשבילו זו הייתה ממש התחלה של תקופת מלוכה חדשה. כל המאורע הזה התרחש בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי, שהוא חודש אב.
פתאום, מול כל העם והמנהיגים, קם איש בשם חֲנַנְיָה בֶן עַזּוּר הַנָּבִיא. חנניה היה נביא שקר. הוא חלם בלילה חלום רגיל לחלוטין, שבו קרה בדיוק מה שהוא קיווה ורצה שיקרה. הטעות החמורה שלו הייתה שהוא לא ידע להבדיל בין סתם חלום שעובר בדמיון לבין נבואה אמיתית. במקום להבין שזה רק מה שהוא מאחל לעצמו, הוא עמד מול כולם והציג את החלום שלו כאילו זה מסר אמיתי מאת ה'.