קיים הבדל מהותי בין נבואת זעם, שעשויה להתבטל בעקבות חזרה בתשובה, לבין נבואה טובה שחייבת להתקיים. לכן, כאשר מופיע הַנָּבִיא אֲשֶׁר יִנָּבֵא לְשָׁלוֹם, כלומר אדם המבטיח עתיד חיובי וסותר את נביאי החורבן, אין להאמין לו באופן מיידי רק משום שבשורתו נעימה לאוזן. ירמיהו מבהיר לחנניה כי רק בְּבֹא דְּבַר הַנָּבִיא, בעת התרחשות המאורע המובטח, יִוָּדַע הַנָּבִיא אֲשֶׁר־שְׁלָחוֹ ה' בֶּאֱמֶת. די בכך שיתקיים אפילו מקצת מן ההבטחה כדי להוכיח את אמיתותו, אך אם הנבואה הטובה לא תתממש כלל, יתבטל ערכו של הנביא לאלתר.
ירמיהו, פרק כ״ח, פסוק ט׳
הַנָּבִ֕יא אֲשֶׁ֥ר יִנָּבֵ֖א לְשָׁל֑וֹם בְּבֹא֙ דְּבַ֣ר הַנָּבִ֔יא יִוָּדַע֙ הַנָּבִ֔יא אֲשֶׁר־שְׁלָח֥וֹ יְהֹוָ֖ה בֶּאֱמֶֽת׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.