ירמיהו, פרק כ״ח, פסוק י׳

וַיִּקַּח חֲנַנְיָה הַנָּבִיא אֶת־הַמּוֹטָה, שהיא עץ העול, מֵעַל צַוַּאר יִרְמְיָה הַנָּבִיא. ירמיהו נשא על צווארו מוטה אחת שסימלה את מלך יהודה, לאחר שאת שאר המוטות שהכין כבר שלח למלכי הגויים או שטרם הספיק לשלחם. חנניה ביצע מעשה פומבי של שבירה מתוך תפיסה שנבואה המלווה במעשה פיזי מתקיימת בהכרח, ולכן ביקש לבטל את גזירת השעבוד באמצעות פעולת נגד ממשית. אף שהמוטה היא נקבה, הפסוק מתאר את השבירה במילה וַיִּשְׁבְּרֵהוּ בלשון זכר, מכיוון שהיא מתייחסת לקשר של העול, או רומזת באופן סמלי לשבירת עולו של מלך בבל.