ה' מנותק כביכול מן הנעשה בארץ, שכן עָבִים, כלומר עננים, משמשים לו סֵתֶר ומחיצה שבעטיה הוא וְלֹא יִרְאֶה את מעשי בני האדם. לחלופין, ההסתרה אינה פוגעת בראייתו של ה', אלא מונעת מן האדם לקבל את הארתו בשל הפער בין קדושת הבורא לעכירות העולם. תחושת הניתוק מתחזקת מכך שה' יִתְהַלָּךְ וממקד את השגחתו רק בחוּג שָׁמַיִם, שהוא מעגל הכיפה העליונה, ואינו פונה אל העולם התחתון. כתוצאה מכך, העולם אינו מונהג בהשגחה פרטית אלא נתון לחוקי טבע קבועים ולמערכת הכוכבים. לפיכך, אסונות כבדים אינם עונש על חטאים אלא תוצאה של סדרי הבריאה, וגורלו של האדם נקבע מראש על פי תנועת השמים בעת הולדתו.
איוב, פרק כ״ב, פסוק י״ד
עָבִ֣ים סֵֽתֶר־ל֭וֹ וְלֹ֣א יִרְאֶ֑ה וְח֥וּג שָׁ֝מַ֗יִם יִתְהַלָּֽךְ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.