כאשר אנשים מגיעים לשפל עמוק והִשְׁפִּילוּ, לאדם הצדיק יש כוח לגזור עליהם רוממות וגדולה, וכאשר יכריז וַתֹּאמֶר גֵּוָה, ה' ישלים את דבריו ויוֹשִׁעַ את האומללים שעיניהם פונות מטה, כלומר מי שהוא וְשַׁח עֵינַיִם. משמעות חלופית מתמקדת בהשגחה המוסרית, ולפיה כאשר הרשעים ייפלו, הצדיק יצהיר כי הגֵּוָה והגאווה שלהם היא שהביאה למפלתם, בעוד ה' יושיע דווקא את העניו. במישור הפנימי, אדם ששקע בעניינים חומריים ודרכיו הִשְׁפִּילוּ נדרש לצוות על עצמו להתרומם. כאשר ייטוש את הגאווה וישפיל את מבטו מתאוות העולם, כך שיהפוך לוְשַׁח עֵינַיִם, הוא יזכה לתשועה רוחנית ולביטחון.
איוב, פרק כ״ב, פסוק כ״ט
כִּֽי־הִ֭שְׁפִּילוּ וַתֹּ֣אמֶר גֵּוָ֑ה וְשַׁ֖ח עֵינַ֣יִם יוֹשִֽׁעַ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.