האשמה קשה מופנית על אכזריות והתעלמות מצרכיהם הקיומיים של החלשים. נטען כי לֹא־מַיִם אתה תַּשְׁקֶה אדם עָיֵף, כלומר אדם צמא, וּמֵרָעֵב תִּמְנַע־לָחֶם. חוסר החמלה אינו מתבטא רק בהימנעות מהגשת עזרה, אלא בהתאכזרות ממשית. מניעת המזון והשתייה נגרמת עקב כליאת אנשים בבית האסורים, צעד שמוביל בהכרח לשלילת צרכים אלו מהאסירים.
איוב, פרק כ״ב, פסוק ז׳
לֹא־מַ֭יִם עָיֵ֣ף תַּשְׁקֶ֑ה וּ֝מֵרָעֵ֗ב תִּֽמְנַֽע־לָֽחֶם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.