אליפז מאשים את איוב בניצול מעמדו החברתי ובעיוות מוסרי. הוא מוכיח אותו ושואל האם רק בשל היותו אִישׁ זְרוֹעַ, אדם חזק ותקיף, מובן מאליו כי לוֹ הָאָרֶץ והיא שייכת לו. בנוסף, הוא תמה האם מעמדו כנְשׂוּא פָנִים, אדם מכובד, מקנה לו את הזכות הבלעדית שיֵשֶׁב בָּהּ ויזכה בה לאריכות ימים. לחלופין, הטענה היא שאיוב פעל כדיין מושחת אשר עיוות את הדין והעניק לאנשים אלימים ועשירים שליטה בארץ, או שחטא בשתיקה כאשר נמנע מלהתעמת עם בעלי הכוח כדי להציל את החלשים מידיהם.
איוב, פרק כ״ב, פסוק ח׳
וְאִ֣ישׁ זְ֭רוֹעַ ל֣וֹ הָאָ֑רֶץ וּנְשׂ֥וּא פָ֝נִ֗ים יֵ֣שֶׁב בָּֽהּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.