איוב, פרק כ״ב, פסוק ט׳

אליפז מאשים את איוב כי סבלו הוא תוצאה ישירה של פגיעה מוסרית בחלשים ביותר בחברה שעליהם ה' מגן. הוא טוען כלפיו אַלְמָנוֹת שִׁלַּחְתָּ רֵיקָם, כלומר שגירש נשים חסרות כוח מבתיהן ונישל אותן מכל רכושן, או לחלופין שהתעלם ממצוקתן וסירב להעניק להן עזרה כשפנו אליו. פגיעה זו באמהות הובילה בהכרח לפגיעה בילדיהן, וכך וּזְרֹעוֹת יְתֹמִים יְדֻכָּא, כאשר כל אחת ואחת מזרועותיהם, המסמלות את כוחם ומשענם, נשברה וכותתה. שבירה זו באה לידי ביטוי בפגיעה פיזית ממשית בעת שעקר אותם מבתיהם, באובדן התמיכה בעקבות גירוש האם, או כשבירה נפשית שגרמה ליתומים לאבד תקווה ולסבול לבדם.