יונה, פרק ב׳, פסוק ה׳

קרה לכם פעם שהרגשתם לגמרי לבד, ופתאום קרה משהו שנתן לכם המון תקווה? זה בדיוק מה שעובר על יונה הנביא. ברגעים הראשונים, כשהוא מושלך אל הים הסוער, יונה בטוח שזה הסוף. הוא מרגיש ייאוש גדול ואומר נִגְרַשְׁתִּי, כלומר הוא מרגיש שסילקו והרחיקו אותו. יונה חושב שה' העלים ממנו עין והפסיק לשמור עליו. המילה אַךְ מסמנת את הרגע שבו הכול מתהפך במחשבה שלו. יונה קולט פתאום משהו מדהים: העובדה שהוא שרד את הים ונשאר בחיים בתוך הבטן של הדג במשך ימים, מוכיחה שה' עדיין משגיח עליו ומלווה אותו. הנס הגדול הזה ממלא אותו בביטחון שהוא עומד להינצל ולצאת מהמים העמוקים. מתוך התקווה החדשה הזו, יונה בטוח שהוא עוד יזכה לְהַבִּיט, כלומר לראות שוב, אֶל הֵיכַל קָדְשֶׁךָ. הוא סמוך ובטוח שהוא יחזור אל בית המקדש בירושלים, המקום שממנו ברח, כדי להביא קרבן ולהגיד תודה לה' על שהציל את חייו.