יונה, פרק ב׳, פסוק ו׳

יצא לכם פעם לצלול עמוק במים ולהרגיש איך הם סוגרים עליכם מכל הכיוונים? תארו לעצמכם מה הרגיש יונה בתוך מצולות הים. הוא מתאר שאֲפָפוּנִי מַיִם עַד נֶפֶשׁ, כלומר המים עטפו אותו מכל עבר עד שהוא היה בסכנה גדולה והרגיש שכמעט לא נשאר לו אוויר. הוא ממשיך ומספר שתְּהוֹם יְסֹבְבֵנִי, כי הדג צלל איתו למטה עד לקרקעית העמוקה ביותר של הים ושחה שם במהירות. שם למטה, בתוך המים העמוקים, יונה אומר סוּף חָבוּשׁ לְרֹאשִׁי. המילה חבוש פירושה קשור ועטוף, והמילה סוף מתארת את צמחי המים והאצות שגדלים על קרקעית הים. כשהדג שחה במעמקים, צמחי המים הארוכים נכרכו סביב הראש של הדג, ומכיוון שיונה היה כלוא בתוך מעיו, הוא הרגיש כאילו האצות קשורות ממש סביב הראש שלו.