יהושע, פרק א׳, פסוק ג׳

ירושת הארץ מבוססת על שותפות פעילה המשלבת בין כוח אלוהי להשתדלות אנושית, ולכן מבהיר ה' כי כָּל מָקוֹם אֲשֶׁר תִּדְרֹךְ ותצעד כַּף רַגְלְכֶם בּוֹ, יוענק לכם רק אם תפעלו לכיבושו ולא תסתתרו בציפייה שה' יילחם לבדו. אילו היה העם שלם במעשיו, עצם ההליכה הייתה מכניעה את האויבים ללא קרב, אך בשל חטאיהם נדרשת מלחמה בדרך הטבע. השימוש בלשון עבר, לָכֶם נְתַתִּיו, מלמד שהארץ כבר ניתנה בפועל לדור הבנים כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֶל מֹשֶׁה. הבטחה זו מתרחבת גם לשטחים שמחוץ לגבולותיה הרשמיים של הארץ, שיקבלו קדושה זהה רק בתנאי שייכבשו לאחר השלמת הכיבוש הפנימי.