יהושע, פרק א׳, פסוק י״ז

העם מצהיר על נאמנותו ליהושע ומשווה את מנהיגותו לזו של קודמו, תוך הבטחה כי כְּכֹל אֲשֶׁר שָׁמַעְנוּ אֶל מֹשֶׁה כֵּן נִשְׁמַע אֵלֶיךָ. עם זאת, ההתחייבות מלווה באמירה רַק יִהְיֶה ה' אֱלֹהֶיךָ עִמָּךְ כַּאֲשֶׁר הָיָה עִם מֹשֶׁה, שיכולה להתפרש כתנאי הקובע כי העם יציית ליהושע ויראה בו מנהיג השקול לחלוטין למשה אך ורק כל עוד השכינה שורה עליו. לחלופין, ניתן לראות בכך הנחיה ליהושע להקפיד ללכת בדרכי קודמו כדי להבטיח את הליווי האלוהי. מנגד, ניתן להבין מילים אלו לא כתנאי או כדרישה, אלא כברכה של העם למנהיגם החדש, שיזכה לכוחות ולנוכחות אלוהית כפי שהיו למשה.