יהושע, פרק א׳, פסוק ז׳

Joshua 1:7Sefaria

רַק֩ חֲזַ֨ק וֶאֱמַ֜ץ מְאֹ֗ד לִשְׁמֹ֤ר לַֽעֲשׂוֹת֙ כְּכׇל־הַתּוֹרָ֔ה אֲשֶׁ֤ר צִוְּךָ֙ מֹשֶׁ֣ה עַבְדִּ֔י אַל־תָּס֥וּר מִמֶּ֖נּוּ יָמִ֣ין וּשְׂמֹ֑אול לְמַ֣עַן תַּשְׂכִּ֔יל בְּכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר תֵּלֵֽךְ׃

מנהיגות אמיתית וניצחון במערכות החיים אינם נשענים על כוח צבאי בלבד, אלא תלויים בראש ובראשונה בחוסן רוחני ובהיצמדות מוחלטת להדרכה האלוהית. הצירוף רַק חֲזַק וֶאֱמַץ מְאֹד בא להדגיש כי בניגוד למלחמות בשר ודם שבהן ה' נלחם עבור העם, כאן נדרשת גבורה פנימית יוצאת דופן כדי לכבוש את היצר הרע [מלבי"ם, אלשיך]. החוזק הנדרש כאן הוא התחזקות בלימוד התורה ובקיומה [רש"י, צאינה וראינה], שכן ללא בסיס זה, כל ניסיון להנהיג את העם כראוי לא יועיל כלל [מצודת דוד].

ההוראה היא לשמור ולעשות כְּכָל הַתּוֹרָה, בשלמות, הן את התורה שבכתב והן את המסורת שבעל פה [ביאור שטיינזלץ]. קיום זה צריך לנבוע מתוך קבלת הציווי האלוהי במלואו, ולא רק כאשר הדבר מסתדר עם השכל וההיגיון האנושי [מלבי"ם].

קושי לשוני עולה במילים אַל תָּסוּר מִמֶּנּוּ. המילה מִמֶּנּוּ היא בלשון זכר, בעוד שהיא מתייחסת לכאורה לתורה שהיא בלשון נקבה, ולכן היה מצופה שייכתב "ממנה" [מנחת שי, רד"ק, חומת אנך]. כדי ליישב זאת, הפרשנים מציעים מספר מסלולים. גישה אחת מסבירה כי הכוונה היא לספר התורה, שהוא בלשון זכר [רד"ק, מלבי"ם, ביאור שטיינזלץ]. גישה שניה מפרשת שהמילה מכוונת למשה רבנו, והאזהרה היא שלא לסור מדרכו הטובה [רד"ק, ביאור שטיינזלץ]. על פי גישה רוחנית יותר, כאשר אדם מתקשה להבין דבר הלכה, ציור דמותו של רבו בעיני רוחו מסייע לו להבין. לכן, ההוראה שלא לסור "ממנו" משמעותה שדמותו ואור פניו של משה רבנו יהיו תמיד לנגד עיניו, וחיבור תמידי זה יסייע לו שלא לסור מן התורה עצמה [צוארי שלל, חומת אנך].

האזהרה שלא לסור יָמִין וּשְׂמֹאול משמעותה איסור להוסיף על המצוות או לגרוע מהן [מלבי"ם]. במקביל, זוהי אזהרה חמורה מפני הישענות יתר על סברות אישיות. אדם עלול לחשוב שעל פי הגיונו השמאל הוא בעצם ימין, ולשנות את פשט הציווי. כך אירע לשלמה המלך שהרבה נשים בניגוד לציווי, משום שסמך על חכמתו שיוכל לעשות זאת מבלי שלבבו יסור, ולבסוף נכשל [אלשיך].

שכרו של הדבק בתורה מופיע במילים לְמַעַן תַּשְׂכִּיל. רוב הפרשנים מסכימים כי משמעות המילה תַּשְׂכִּיל בהקשר זה היא ברכה, הצלחה ושגשוג [רש"י, רד"ק, ביאור שטיינזלץ, צאינה וראינה]. כאשר אדם מצליח בדרכיו, הבריות מתבוננות בו ורואות אדם שפועל מתוך שכל וחכמה [מצודת ציון]. בניגוד לחוקים ונימוסים אנושיים שהם כלליים ופעמים רבות חסרי טעם עמוק, מצוות התורה מבוססות על שכל עליון ומובילות את האדם אל מטרת האושר והשלמות. התורה אינה מסתפקת בהכוונות כלליות, אלא מתווה דרך סלולה לכל פרטי ההתנהגות של האדם, ולכן מובטחת ההצלחה בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ [מלבי"ם].

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ו׳
פסוק ח׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.