רצף האירועים ממשיך את סיום התורה מתוך תחושת צער, כאשר וַיְהִי אַחֲרֵי מוֹת מֹשֶׁה מציין שרק בחלוף זמן מפטירתו הוסר המחסום שמנע את הכניסה לארץ ונפתחה הדרך להנהגה חדשה. משה נקרא עֶבֶד ה' משום שמסר את כל כולו לאל והשפעתו ממשיכה להתקיים גם לאחר הסתלקותו, ואילו יהושע מכונה בשלב זה מְשָׁרֵת מֹשֶׁה כי טרם ביצע את שליחותו, אף שעצם השהייה במחיצת רבו היא שהכשירה אותו לנבואה. בעוד יהושע שקוע באבל מתמשך ומתמודד עם איומים מצד העם עקב שכחת הלכות, וַיֹּאמֶר ה' אֶל יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן, ששמו מנוקד בחיריק כדי להקל על הקריאה, שעליו להפסיק להתאבל ולצאת מיד למלחמה כדי להשקיט את העם. הדיבור מסתיים בציווי לֵאמֹר, הדורש מיהושע להעביר את המסר הלאה ולהכין את ישראל לחציית הירדן.
יהושע, פרק א׳, פסוק א׳
וַֽיְהִ֗י אַחֲרֵ֛י מ֥וֹת מֹשֶׁ֖ה עֶ֣בֶד יְהֹוָ֑ה וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֶל־יְהוֹשֻׁ֣עַ בִּן־נ֔וּן מְשָׁרֵ֥ת מֹשֶׁ֖ה לֵאמֹֽר׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לשיתוף הפירוש
נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.