יהושע, פרק א׳, פסוק י׳

מיד בתום ימי האבל על משה, וַיְצַו יְהוֹשֻׁעַ את פקודתו המעשית הראשונה שסימנה את סיום ההמתנה והתחלת ההיערכות לחציית הירדן. הציווי ניתן בסמיכות לשליחת המרגלים, בין אם בעקבות דבר ה' שנסך בו אומץ, בין אם כדי לשדר ביטחון מוחלט ולמנוע פחד, ובין אם כדי להתאים את זמני ההכנות למועד שובם. יהושע הנחה אֶת שֹׁטְרֵי הָעָם, הממונים על שמירת הסדר ואכיפת המשמעת, לעבור במחנה ולהורות לישראל להכין צידה לדרך. אופן העברת המסר, המרומז במילה לֵאמֹר, מלמד שיהושע נמנע מכינוס פומבי ומאיים של כלל המחנה. תחת זאת, המסר הועבר מפה לאוזן באופן שקט ושגרתי, וכך נמנעה בהלה בקרב ההמון לקראת המלחמה.