חשבתם פעם מה מנהיג אוהב אומר לעם שלו רגע לפני שהוא נפרד מהם לתמיד? יהושע כבר זקן מאוד ומבין שחייו מתקרבים לסיומם. ממש כמו שעשו יעקב אבינו ומשה רבנו לפניו, הוא אוסף את העם כדי לתת להם הדרכה אחרונה. הוא אומר להם שהוא הוֹלֵךְ הַיּוֹם בְּדֶרֶךְ כָּל הָאָרֶץ, כלומר שהוא עומד למות וללכת בדרך שבה הולכים בסופו של דבר כל בני האדם. יהושע מסביר שהוא כבר לא יהיה שם כדי לראות מה יקרה להם בעתיד, אבל ההשגחה של ה' תמשיך ללוות אותם תמיד.
לכן, הוא מבקש מהם: וִידַעְתֶּם בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם. הוא רוצה שהם יבינו עמוק בלב שכל ההצלחות והניסים שהם חוו לא קרו במקרה, אלא שיש יד מכוונת ששומרת עליהם. יהושע מזכיר להם שלֹא נָפַל, כלומר לא היה חסר, שום פרט מכל ההבטחות הטובות שה' הבטיח להם. כדי להדגיש זאת, הוא אומר הַכֹּל בָּאוּ לָכֶם ומיד מוסיף לֹא נָפַל מִמֶּנּוּ דָּבָר אֶחָד. הכפילות הזו באה ללמד אותנו שני דברים חשובים: גם שכל ההבטחות כולן הגיעו ולא חסרה אפילו אחת, וגם שכל הבטחה התקיימה בשלמותה, על כל הפרטים הקטנים ביותר שלה.
המטרה של יהושע היא לא רק להגיד תודה על העבר, אלא לתת לעם צידה חשובה לדרך לקראת העתיד. הוא מסביר להם שכשם שה' קיים את כל ההבטחות הטובות שלו בצורה כל כך מושלמת, כך עליהם לדעת שאם הם יפרו את הברית ויבחרו בדרך לא טובה, גם האזהרות של ה' יתקיימו במלואן בדיוק באותה צורה.