יהושע, פרק ח׳, פסוק י״ג

צבא ישראל נערך למלחמה בחסות החשיכה והתקרב לחומות, כאשר וַיָּשִׂימוּ הָעָם אֶת כָּל הַמַּחֲנֶה מצפון לעיר. ממערב הוצב וְאֶת עֲקֵבוֹ, שהוא החלק האחורי של המחנה שכלל אלפי לוחמים ונועד לארוב לאויב בעורמה ולהפתיעו. במקביל, וַיֵּלֶךְ יְהוֹשֻׁעַ בַּלַּיְלָה הַהוּא בְּתוֹךְ הָעֵמֶק כדי לפקח על השומרים ולמנוע מתקפת פתע בשנתם, או לחלופין כדי להיראות במכוון לאויב כחלק מתחבולת הקרב. השהות במקום הנמוך והמסוכן נועדה לנסוך ביטחון בלוחמים לאחר תבוסתם הקודמת, ולאפשר ליהושע לאותת למארב בכידונו ברגע הנכון. לצד המהלכים הצבאיים, מתפרשת ההליכה בעמק גם באופן רוחני, כרמז לכך שבאותו לילה שקע יהושע בעומקה של הלכה.