שופטים, פרק י״א, פסוק כ״ג

זכותו הבלעדית של עם ישראל על חבל הארץ שבעבר הירדן נשענת על חוקי המלחמה, הקובעים כי נכסי המפסידים עוברים לרשות המנצח. מכיוון שיְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הוא המלך שניצח, הוא הוֹרִישׁ, כלומר גירש וסילק, אֶת הָאֱמֹרִי מִפְּנֵי עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל כדי להעביר את הארץ לרשותם. פעולה זו נועדה מלכתחילה כדי שישראל יקבלו את הנחלה, ולא כדי שתשוב לבעליה הקודמים. לאור זאת, המילים וְאַתָּה תִּירָשֶׁנּוּ נאמרות בתמיהה: האם יעלה על הדעת שאתה, מלך עמון, תקבל לנחלה ולירושה חבל ארץ שה' כבש בעבורנו בדין וביושר? כשם שכל אומה מסתפקת בגבולות שהנחיל לה אלוהיה, וכפי שכיבוש מקנה בעלות חוקית על קרקע, כך על עמון להכיר בנחלה שה' נתן לישראל.