יפתח שולל את דרישת מלך בני עמון לבעלות על הקרקע ומבהיר כי לֹא לָקַח יִשְׂרָאֵל אֶת אֶרֶץ מוֹאָב וְאֶת אֶרֶץ בְּנֵי עַמּוֹן ישירות מידיהם, אלא כבש אותה מידי סיחון מלך האמורי. אף שמלך עמון טען שכיבוש צבאי אינו מקנה בעלות ולכן הארץ נותרה מבחינה חוקית שייכת לבעליה המקוריים, יפתח משיב שמהלך זה נעשה בהכוונת ה'. ה' העביר את השטח לרשות האמורי כדי שישראל יוכלו לרשת אותו כדין, מבלי לעבור על הציווי המפורש האוסר לקחת מנחלת עמון ומואב. יפתח מזכיר גם את מואב, משום שחבל הארץ שעליו נסב הוויכוח היה שייך להם במקור בטרם נכבש על ידי סיחון, ועדיין נקרא על שמם.
שופטים, פרק י״א, פסוק ט״ו
וַיֹּ֣אמֶר ל֔וֹ כֹּ֖ה אָמַ֣ר יִפְתָּ֑ח לֹֽא־לָקַ֤ח יִשְׂרָאֵל֙ אֶת־אֶ֣רֶץ מוֹאָ֔ב וְאֶת־אֶ֖רֶץ בְּנֵ֥י עַמּֽוֹן׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.