שופטים, פרק י״א, פסוק י״ח

מסע בני ישראל אל הארץ המובטחת תוכנן בקפידה כדי להימנע מעימותים עם העמים השכנים, מתוך מטרה להוכיח שכל כיבושיהם נעשו על פי ציווי ה' בלבד. כאשר העם וַיֵּלֶךְ בַּמִּדְבָּר, כלומר במדבר ים סוף, הוא נע ממערב למזרח וכך וַיָּסָב אֶת אֶרֶץ אֱדוֹם וְאֶת אֶרֶץ מוֹאָב כשהוא מקיף את גבולותיהם הדרומיים והמזרחיים ללא כוונת כיבוש. בהמשך הגיעו ישראל מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ לְאֶרֶץ מוֹאָב, אל הקצה המזרחי שלה, ושם וַיַּחֲנוּן, כלומר חנו, בְּעֵבֶר אַרְנוֹן. הם הקפידו להישאר מן העבר השני של הנחל וְלֹא בָאוּ בִּגְבּוּל מוֹאָב, כִּי אַרְנוֹן גְּבוּל מוֹאָב. מנקודה זו, שהייתה מחוץ לשטח מואב, החלו ישראל בכיבוש שטחי סיחון ועוג בדרכם לחצות את הירדן לארץ כנען.