שופטים, פרק י״א, פסוק ל׳

ברגעי ההכרעה שלפני היציאה לקרב מבקש המצביא להבטיח את עזרת האל, ולכן וַיִּדַּר יִפְתָּח נֶדֶר לה' וַיֹּאמַר כי אִם נָתוֹן תִּתֵּן אֶת בְּנֵי עַמּוֹן בְּיָדִי וינצח במלחמה, הוא יקדיש לה' את הדבר הראשון שייצא מביתו לקראתו. מניעיו של יפתח נובעים מעברו, שכן לאחר שאחיו מנעו ממנו את זכות הבכורה הוא הפנים שהדבר הראשון הוא המובחר והראוי ביותר. התחייבות זו קושרת בין הניצחון הלאומי להקדשה מוחלטת של רכוש פרטי, אך אופן קיומה המעשי נתון לפרשנויות שונות. יש הסבורים כי יפתח התכוון להעלות לעולה כל דבר שייצא לקראתו ולכן אכן הקריב את בתו, ולעומתם יש המבארים כי כוונתו הייתה מותנית מראש: בעל חיים הראוי לכך יוקרב על המזבח, ואילו אדם יוקדש לחיי פרישות וקדושה, וכך ניצלו חיי בתו.