יפתח מסרב להצעת זקני גלעד לשמש כשכיר חרב שיזכה במנהיגות רק לאחר הניצחון. הוא מבהיר להם כי אם ינצח בקרב, אָנֹכִי אֶהְיֶה לָכֶם לְרֹאשׁ בכל מקרה מתוקף זכות המנצח, ולכן הוא דורש כי אִם מְשִׁיבִים אַתֶּם אוֹתִי לְהִלָּחֵם בִּבְנֵי עַמּוֹן, עליהם למנות אותו למנהיג רשמי באופן מיידי בטרם היציאה למערכה. לצד דרישתו המדינית, יפתח מדגיש כי אינו בוטח בגבורתו האישית אלא בחסדי שמיים, ומצהיר כי רק אם וְנָתַן ה' אוֹתָם לְפָנָי יוכנע האויב.
שופטים, פרק י״א, פסוק ט׳
וַיֹּ֨אמֶר יִפְתָּ֜ח אֶל־זִקְנֵ֣י גִלְעָ֗ד אִם־מְשִׁיבִ֨ים אַתֶּ֤ם אוֹתִי֙ לְהִלָּחֵם֙ בִּבְנֵ֣י עַמּ֔וֹן וְנָתַ֧ן יְהֹוָ֛ה אוֹתָ֖ם לְפָנָ֑י אָנֹכִ֕י אֶהְיֶ֥ה לָכֶ֖ם לְרֹֽאשׁ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.