שופטים, פרק י״א, פסוק כ״ז

המסר הדיפלומטי למלך בני עמון נחתם בהבהרה כי אין כל עילה מוצדקת למערכה צבאית, שכן לעמון אין טענה טריטוריאלית אמיתית על הארץ. הקביעה וְאָנֹכִי לֹא חָטָאתִי לָךְ מדגישה שישראל גם לא חרחרו ריב או פגעו בכבוד העמונים, ולכן פתיחה במלחמה היא עוול מוסרי. משום כך נאמר וְאַתָּה עֹשֶׂה אִתִּי רָעָה לְהִלָּחֶם בִּי, כי יציאה לקרב ללא סיבה מנוגדת לחוקי המלכים ולכללי הנימוס המדיניים. מאחר שאין שופט בשר ודם שיוכל לתווך בסכסוך בין שתי האומות, מועברת ההכרעה לידי שמיים באמירה יִשְׁפֹּט ה' הַשֹּׁפֵט הַיּוֹם בֵּין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּבֵין בְּנֵי עַמּוֹן, כדי ששופט כל הארץ הוא שיכריע.