איכה, פרק ה׳, פסוק י״א

עם הבקעת חומות העיר פגעו חיילי האויב באכזריות בנשות העם ועִנּוּ אותן, כלומר אנסו אותן בכפייה. הפסוק מבחין בין הפגיעה בנָשִׁים בְּצִיּוֹן, שהיו נשואות, לבין הפגיעה בבְּתֻלֹת בְּעָרֵי יְהוּדָה, ויש המסבירים זאת בזהות הכובשים: האדומים שכבשו את ציון אנסו גם נשים נשואות, ואילו הצבא הבבלי ביהודה חרד מלהכעיס את ה' ופגע רק בפנויות. כיוון אחר תולה זאת בגזרות השלטון, כאשר בתחילת החורבן נאנסו הנשואות בציון, ולאחר מכן הוטל חוק אכזרי שאילץ את הבתולות ביהודה להיבעל לנוכרים טרם חופתן. התיאור הכפול משקף גם עונש של מידה כנגד מידה, שכן הפגיעה בנשות ציון באה כגמול על כך שבעבר בני ישראל בעצמם עשקו את בנות יהודה.