דור החורבן חש מועקה היסטורית כבדה וטוען כי אבותינו חטאו ואינם, כלומר מתו והסתלקו מן העולם, ואנחנו עונותיהם סבלנו ונאלצים לשאת בעונש על מעשיהם. עם זאת, תוספת ו' החיבור במילה ואנחנו מדגישה שהבנים המשיכו בדרכי אבותם, ולכן ה' מעניש אותם על העוונות שהצטברו, ויש המסבירים שהם נענשים על מעשיהם שלהם בלבד או שקיבלו עליהם ייסורים מרצון לכפרה על הוריהם. הפסוק פותח במילה חטאו המסמלת שגגה ומסיים במילה עונותיהם המסמלת זדון, כדי ללמד שהחטאים הקלים כבר התכפרו במקדש או שהאבות שילמו עליהם בחייהם. משום כך, מה שנותר ללא כפרה ונופל כמשא על הדור הנוכחי הם העוונות החמורים, שעליהם הם סובלים ייסורים אך אינם נענשים במוות.
איכה, פרק ה׳, פסוק ז׳
אֲבֹתֵ֤ינוּ חָֽטְאוּ֙ (אינם) [וְאֵינָ֔ם] (אנחנו) [וַאֲנַ֖חְנוּ] עֲוֺנֹתֵיהֶ֥ם סָבָֽלְנוּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.