בעת רעב כבד ומשבר קיומי, העם פנה בייאוש לעזרה כלכלית ולבריתות מדיניות עם אימפריות זרות במקום לבטוח בה'. למִצְרַיִם נָתַנּוּ (כלומר אנו נתנו) יָד, כנופלים המושיטים ידם לעזרה או כתקיעת כף לשבועה, כדי להשיג תבואה שאותה העבירו לאַשּׁוּר לִשְׂבֹּעַ לָחֶם בתמורה להגנה צבאית. הישענות זו היוותה עבירה וכישלון רוחני כבד, העומד בניגוד טרגי לעבר שבו ארץ ישראל המבורכת היא שסיפקה בעצמה מזון לאותן אימפריות. כל התקוות שנתלו במהלך זה, לרבות המחשבה שהאכלת האויבים תביא עליהם לבסוף מפלה ודין שמיים, נכזבו לחלוטין.
איכה, פרק ה׳, פסוק ו׳
מִצְרַ֙יִם֙ נָתַ֣נּוּ יָ֔ד אַשּׁ֖וּר לִשְׂבֹּ֥עַֽ לָֽחֶם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.