מתוך חולשת החורבן, ישראל מבקשים מה' שיחרוג מן הסדר הרגיל וייזום בעצמו את תהליך ההתקרבות, שכן רק אם הֲשִׁיבֵנוּ ה' אֵלֶיךָ תחילה, יהיה לאומה הכוח לעשות את חלקה וְנָשׁוּבָה אליו באופן פעיל. לאחר החזרה לעבודת ה' בירושלים, מתחננת האומה חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם, כמיהה המבטאת רצון לשוב לימי הפאר של שלמה המלך, לתקופת יציאת מצרים שבה גאל ה' את עמו ביוזמתו, או לראשית האנושות טרם החטא. מרוב צער וגעגועים, ישראל מוותרים על הציפייה לפיצוי של ימי גאולה ארוכים על סבלם, ומסתפקים בימים פשוטים ורגילים כבעבר, שכן עצם הקרבה לה' היא מקור החיים. כדי לסיים את המגילה בתקווה ובנחמה ולא בתוכחה, נקרא פסוק זה פעמיים בציבור.
איכה, פרק ה׳, פסוק כ״א
הֲשִׁיבֵ֨נוּ יְהֹוָ֤ה ׀ אֵלֶ֙יךָ֙ (ונשוב) [וְֽנָשׁ֔וּבָה] חַדֵּ֥שׁ יָמֵ֖ינוּ כְּקֶֽדֶם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.