קרה לכם פעם שממש רציתם להשלים עם מישהו שאתם אוהבים, אבל פשוט לא ידעתם איך לעשות את הצעד הראשון? בסוף מגילת איכה, אחרי כל העצב של חורבן ירושלים, עם ישראל מרגיש בדיוק כך. הם מאוד רוצים לחזור להיות קרובים אל ה', אבל הם כל כך עייפים ועצובים שהם מבקשים ממנו עזרה.
הם מתחננים ואומרים הֲשִׁיבֵנוּ ה' אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה. בדרך כלל, כשאדם רוצה לחזור בתשובה, הוא זה שצריך להתחיל את ההתקרבות. אבל כאן, מתוך הקושי הגדול, אנחנו מבקשים שה' יעשה את הצעד הראשון. אנחנו מבקשים שהוא ימשוך אותנו אליו, ורק בזכות העזרה שלו יהיה לנו את הכוח לחזור אליו באמת.
מיד אחר כך הם מבקשים חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם. המילה כְּקֶדֶם פירושה כמו פעם, כמו בעבר. עם ישראל מתגעגע ומבקש שה' יחזיר את הימים הטובים והשמחים של פעם, כמו התקופה הנפלאה של שלמה המלך, שבה בית המקדש עמד על תילו, היה שלום, וה' הראה את אהבתו הגדולה לעם.
בגלל שהבקשה הזו כל כך מלאה בתקווה, כשקוראים את המגילה בבית הכנסת נוהגים לקרוא את הפסוק הזה פעמיים בסוף. כך אנחנו מסיימים את הקריאה בהרגשה טובה של נחמה וציפייה לגאולה, ולא במילים עצובות.