איכה, פרק ה׳, פסוק כ׳

Lamentations 5:20Sefaria

לָ֤מָּה לָנֶ֙צַח֙ תִּשְׁכָּחֵ֔נוּ תַּֽעַזְבֵ֖נוּ לְאֹ֥רֶךְ יָמִֽים׃

קרה לכם פעם שחיכיתם המון זמן למשהו, והרגשתם שהזמן פשוט לא זז ושכחו אתכם לגמרי? ככה בדיוק הרגישו בני ישראל כשהם היו רחוקים מהבית שלהם, בגלות ארוכה מאוד. הם ידעו היטב שה' וכיסא המלכות שלו קיימים לתמיד, אבל דווקא בגלל זה עלתה בלבם שאלה כואבת.


הם פונים אל ה' ושואלים: הרי אתה קיים לנצח, אז למה אנחנו מרגישים שלָנֶצַח תִּשְׁכָּחֵנוּ? למה נראה ששכחת אותנו לתקופה כל כך ארוכה? ולמה זה מרגיש שאתה עוזב אותנו לְאֹרֶךְ יָמִים, לזמן רב כל כך? למרות הכאב, העם ידע שכשם שה' קיים לעד, כך גם ההבטחה שהוא נתן להם תישאר לתמיד, ועם ישראל לעולם לא יאבד. הדבר המיוחד הוא שהשאלה העצובה הזו לא נשארה ללא תשובה. ה' שלח את הנביא ישעיהו כדי לענות להם בדיוק באותן מילים, ולהבטיח להם נחמה גדולה: אני לעולם לא אשכח אתכם.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק י״ט
פסוק כ״א

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.