איכה, פרק ה׳, פסוק ט״ז

Lamentations 5:16Sefaria

נָֽפְלָה֙ עֲטֶ֣רֶת רֹאשֵׁ֔נוּ אֽוֹי־נָ֥א לָ֖נוּ כִּ֥י חָטָֽאנוּ׃

עם החורבן אבד ההוד הלאומי והרוחני, וזעקת נָֽפְלָה֙ עֲטֶ֣רֶת רֹאשֵׁ֔נוּ מקפלת בתוכה את אובדן בית המקדש והשכינה, כתר המלוכה או הנהגת חכמי התורה. משנעלמו מוסדות אלו, ששימשו כמגן וכמקור כפרה, נותרו ישראל חשופים לדין ולעונש, ולכן הם קוראים אֽוֹי־נָ֥א לָ֖נוּ כִּ֥י חָטָֽאנוּ׃. רק מתוך עוצמת השבר העם מתפכח ומבין שחטאיו היו פשעים חמורים ומודעים, ולא שגגות קלות כפי שחשב. הכאב הגדול ביותר המהדהד בזעקה זו הוא ההכרה המיוסרת כי עוונות האומה הם שהובילו לחילול שם ה' ולביזיונו לעיני העמים הלועגים.

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ט״ו
פסוק י״ז

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.