השמחה הטבעית של העם בטלה לחלוטין, וריקוד השמחה, מְחֹלֵנוּ, השתנה לקינה. המצב שבו שָׁבַת מְשׂוֹשׂ לִבֵּנוּ מבטא אובדן כפול, מעשי ורוחני, הקשור בחורבן המקדש, עת פסקו הקרבנות ותפקידם של המחוללים והמשוררים בעבודת הקודש נכרת. אולם, הצער אינו נובע מעצם הגלות או משלוות הרשעים, שעשויה הייתה דווקא לעורר תקווה לגמול טוב מאת ה' לעושי רצונו. הסיבה המרכזית לכך שהמחול נֶהְפַּךְ לְאֵבֶל מוחלט היא הסתלקות רוח הקודש מעם ישראל ואובדן הקשר הרוחני הישיר.
איכה, פרק ה׳, פסוק ט״ו
שָׁבַת֙ מְשׂ֣וֹשׂ לִבֵּ֔נוּ נֶהְפַּ֥ךְ לְאֵ֖בֶל מְחֹלֵֽנוּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.