ויקרא, פרק כ״א, פסוק י״ב

תחשבו רגע על אדם שיש לו את התפקיד הכי חשוב בעולם. הכהן הגדול הוא האיש שנבחר להיות הכי קרוב לה', ולכן העבודה שלו במקדש דורשת ממנו התמסרות מלאה, אפילו בזמנים קשים. כשקורה משהו עצוב מאוד במשפחה של הכהן הגדול, הוא מתבקש לשים את כבוד ה' מעל הרגשות האישיים שלו. לכן נאמר לו וּמִן הַמִּקְדָּשׁ לֹא יֵצֵא. כלומר, אסור לו לעזוב את עבודת הקודש שלו אפילו כדי לצאת להלוויה. בדרך כלל, אם כהן רגיל עובד במקדש ביום עצוב של אבל, העבודה שלו נפסלת. אבל אצל הכהן הגדול התורה מבטיחה וְלֹא יְחַלֵּל אֵת מִקְדַּשׁ אֱלֹהָיו. אם הוא נשאר במקדש וממשיך להקריב קורבנות, העבודה שלו נשארת טהורה ומושלמת. למה יש לו חוקים כל כך מיוחדים? הסיבה היא כִּי נֵזֶר שֶׁמֶן מִשְׁחַת אֱלֹהָיו עָלָיו. המילה נזר פירושה כתר. כשמינו את הכהן הגדול לתפקיד, משחו אותו בשמן מיוחד שפועל עליו ממש כמו כתר, מרומם אותו ומזכיר לו שהוא עומד לפני המלך. המילים אֲנִי ה' בסוף מזכירות שהכהן הגדול מקבל את התפקיד והקדושה המיוחדת שלו ישירות מה', ובשמו הוא עובד.