ויקרא, פרק כ״א, פסוק ט׳

יצא לכם פעם להרגיש שאתם מייצגים את המשפחה שלכם ולחשוב איך ההתנהגות שלכם משפיעה על מה שאנשים חושבים על ההורים שלכם? הכהנים שמשרתים את ה' הם אנשים קדושים מאוד, והקדושה הזו לא שייכת רק להם, אלא עוברת גם לילדים שלהם. לכן, מצופה מהילדים של הכהן להתנהג ברמה מוסרית גבוהה במיוחד. התורה מדברת על מצב שבו אישה נשואה עושה מעשה חמור מאוד ובוגדת במשפחה שלה. התורה קוראת לה וּבַת אִישׁ כֹּהֵן כדי להדגיש שאפילו אם היא כבר נשואה וחיה מחוץ לבית, הדרישה המוסרית הגבוהה עדיין שייכת אליה רק בגלל שהיא בת של כהן. על המעשה שלה נכתבה המילה תֵּחֵל, והכוונה היא לא שהיא "התחילה" לעשות משהו, אלא מלשון חילול וביזוי. היא לקחה את הקדושה המיוחדת שלה והפכה אותה למשהו פשוט ולא מכובד. החטא שלה לא פוגע רק בה, אלא אֶת אָבִיהָ הִיא מְחַלֶּלֶת. בגלל מה שהיא עשתה, אנשים עלולים לזלזל באבא שלה, להוריד מהכבוד והקדושה שלו, ולהגיד מילים קשות כמו "תראו איזו ילדה הוא גידל". בגלל שהיא בת של כהן והמעשה שלה פוגע בכל הכבוד של הכהונה, העונש שלה חמור יותר מעונש של אישה רגילה, והתורה אומרת שדינה בָּאֵשׁ תִּשָּׂרֵף. אבל גם במצב של עונש כל כך כבד, חכמים מסבירים שזו לא שריפה רגילה של הגוף בתוך מדורה. ההלכה קובעת שהעונש בוצע בדרך מיוחדת ומהירה מאוד שפוגעת רק בנשמה ומשאירה את הגוף שלם, וכל זה נקבע בכוונה כדי למעט את הצער והכאב שלה ככל האפשר.