כאשר וְהִקְטִיר֥וֹ הַכֹּהֵ֖ן הַמִּזְבֵּ֑חָה את חלבי קורבן השלמים, הם מוגדרים כלֶ֥חֶם אִשֶּׁ֖ה – לא במובן של כיכר לחם אפויה, אלא כמונח כללי למזון או בשר הניתן לאש המזבח. מכיוון שה' אינו זקוק למזון גשמי, המילה לַיהֹוָֽה מדגישה שההקטרה נעשית אך ורק לכבודו, ומסמלת את שעבוד החומר הארצי כדי לעשותו כלי הראוי להשראת השכינה. הקרבה זו מרוממת את שולחנו הפרטי של האדם, האוכל מחלקו האחר של הקורבן, למדרגת מזבח המארח את הנוכחות האלוהית. מבחינה מעשית, המילה וְהִקְטִיר֥וֹ מלמדת שהקורבן כשר גם אם הוקטר רק חלק מן החלבים, אף שבהיעדר הביטוי "ריח ניחוח" מפסוק זה, משתמע כי במצב כזה ההקרבה אינה מגיעה לשלמותה האידיאלית.
ויקרא, פרק ג׳, פסוק י״א
פרשת ויקרא
וְהִקְטִיר֥וֹ הַכֹּהֵ֖ן הַמִּזְבֵּ֑חָה לֶ֥חֶם אִשֶּׁ֖ה לַיהֹוָֽה׃ {פ}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.