ויקרא, פרק ג׳, פסוק ח׳

הלכות קרבן הצאן דורשות סדר פעולות מדויק במרחב המקודש, כאשר הציווי וְשָׁחַט אֹתוֹ אוסר על שחיטת בהמות חולין שאינן מוקדשות בחצר המקדש כדי שלא לפגוע בקדושת המקום. השחיטה חייבת להיעשות בחלל הפתוח לִפְנֵי אֹהֶל מוֹעֵד ואף בצדדיו, אך לא בלשכות סגורות או בזוויות מרוחקות של העזרה. הכהנים וְזָרְקוּ את הדם אל המזבח מתוך כלי קיבול, תנאי הכרחי המבדיל קרבן זה מקרבן חטאת שבו הדם ניתן באצבע. זריקת הדם נעשית על שתי זוויות נגדיות של המזבח וכך הוא מתפשט ונראה סָבִיב על כל ארבעת צדדיו. הכתוב מציין שאוספים את כל דָּמוֹ של הכבש לכלי אחד, משום שכמותו מועטה יחסית לזו של הפר וניתן להכילה במזרק בודד.