קרה לכם פעם שהלכתם המון זמן, עד שכבר הייתם עייפים מאוד, הרגשתם שאין לכם כוח לצעוד ואפילו התחלתם לצלוע? ככה בדיוק הרגיש עם ישראל במשך שנים רבות כשהיה בגלות, רחוק מהארץ שלו. העם הרגיש חלש, מפוזר ופגוע. אבל ה' מבטיח עתיד נפלא ומנחם. הוא אומר שיקח את הַצֹּלֵעָה, כלומר את העם שהיה חלש ופגוע כמו כבשה שקשה לה ללכת, ויהפוך אותו לִשְׁאֵרִית. הכוונה היא שלמרות כל הקשיים, העם לא יעלם בין האומות, אלא תמיד יישאר ממנו שריד שישרוד, יקום לתחייה וישוב לארצו. את הַנַּהֲלָאָה, אותם אנשים שהיו עייפים ומותשים מכל הנדודים והקשיים, ה' יחזק ויהפוך לגּוֹי עָצוּם, לאומה גדולה וחזקה מאוד. בסוף התהליך המרגש הזה, וּמָלַךְ ה' עֲלֵיהֶם בְּהַר צִיּוֹן מֵעַתָּה וְעַד־עוֹלָם. ה' יאחד את כולם תחת המלכות שלו בירושלים. אף שלטון אחר לא יפריע להם יותר, ומהרגע הזה ולנצח נצחים, עם ישראל יישאר בארצו בביטחון שלם ולא יצא שוב לגלות לעולם.
מיכה, פרק ד׳, פסוק ז׳
וְשַׂמְתִּ֤י אֶת־הַצֹּֽלֵעָה֙ לִשְׁאֵרִ֔ית וְהַנַּהֲלָאָ֖ה לְג֣וֹי עָצ֑וּם וּמָלַ֨ךְ יְהֹוָ֤ה עֲלֵיהֶם֙ בְּהַ֣ר צִיּ֔וֹן מֵעַתָּ֖ה וְעַד־עוֹלָֽם׃ {פ}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.